Vayedaber

Moed katane

Daf 16b

אֵי זוֹ הִיא מִיטָּה וְאֵי זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. כָּל שֶׁמְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא מִיטָּה. וְכָל שֶׁאֵין מְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ. וְהָא תַנִּינָן. הַמִּיטָּה וְהָעֲרִיסָה מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג. אִם מְסָרֵג הוּא עַל גּוּפָהּ לְאֵי זֶה דָבָר הוּא שָׁפָהּ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. 16b תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין עַרְסָתָא קַיְסָרִייָתָא דְּאִית לָהּ נִיקְבָן.

Traduction

וּמְנָיִין לִכְפִיַית הַמִּיטּוֹת. רִבִּי קְרִיסְפִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיֵּֽשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ. עַל הָאָרֶץ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַיֵּֽשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ. אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא סָמוּךְ לָאָרֶץ. מִיכָּן שֶׁהָיוּ יְשֵׁינִין עַל מִיטּוֹת כְּפוּיוֹת. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֵיקוֹנִין אַחַת טוֹבָה הָֽיְתָה לִי בְתוֹךְ בֵּיתְךָ וּגְרַמְתָּנִי לִכְפּוֹתָהּ. אַף אַתְּ כְּפֵה מִטָּתָךְ. וְאִית דְּמַפְקִין לִישְׁנָא. יִכְפֶּה הַסִּרְסוּר. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. מִפְּנִי מַה הוּא יָשֵׁן עַל מִיטָּה כְפוּיָה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֵיעוּר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל. וְחוֹרָנָה אָמַר. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִיטָּה כְפוּיָה הוּא נֵיעוּר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל.

Traduction

אָמַר. אֵינִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. הֲרֵי אֲנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַסַּפְסָל. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאָמַר. אֵינִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. אֲבָל אִם אָמַר. הֲרֵי אֲנִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. שׁוֹמְעִין לוֹ. מַתְנִיתָה לֹא אָֽמְרָה כֵן אֶלָּא וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ כָּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַסַּפְסָל׃ בְּכֹהֵן גָּבוֹל. הָא בְכֹהֵן הֶדֵיוֹט לֹא. וּבְרַבִּים. הָא בְיָחִיד לֹא. וְלָא עָֽבְדִין כֵּן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אמר איני כופה את המטה וכו'. ומדייק מפני שאמר איני כופה את המטה אין שומעין לו שיישן ע''ג הספסל אבל אם כופה את המטה ורוצה לישן ע''ג הספסל שומעין לו והא מתני' דרפ''ב דסנהדרין דקתני כשמברין אותו וכו' משמע דוקא בכ''ג מיסב על הספסל הא בכהן הדיוט לא וכן דוקא ברבים מפני כבודם אבל ביחיד לא:

ולא עבדין כן. באמת לישב ע''ג ספסל:

כְּפִיַית הַמִּיטּוֹת פְּעָמִים עוֹשֶׂה שִׂשָּׁה חֲמִשָּׁה אַרְבָּעָה שְׁלֹשָׁה. בְּעֶרֶב שַׁבָּת שִׁשָּׁה. בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּימְדוּמֵי חַמָּה חֲמִשָּׁה. יוֹם טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת אַרְבָּעָה. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוֹרִי לְחַד מִן קְרֵיבוֹי דִּנְשִׂייָא. מִשֶּׁהוּא זוֹקְפָהּ שׁוּב אֵינוֹ כוֹפָהּ. כַּמָּה יָמִים הָיָה לוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. שְׁנֵי יָמִים הָיָה לוֹ. רִבִּי בָּא רִבִּי אִמִּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. שְׁלֹשָׁה. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הוֹרִי לִכְפוֹתָהּ אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד. וְאִיתְחֲמִי לֵיהּ יַ֗עַן כִּ֤י מָרִ֨יתָ֙. תַּנֵּי. הַדָּר בְּפוּנְדָּק אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִכִפּוֹת. דְּלָא יְהֲווֹן אָֽמְרִין. חָרָשׁ הוּא.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כפיית המטה פעמים שעושה ששה וכו'. כדמפרש ואזיל. בע''ש. מת בע''ש נוהגת ששה שאין כפיית המטה בשבת:

עם דמדומי חמה. ונחשב לימי אבלות דאכתי יום הוא ואין כאן כפיית המטה אלא חמשה ימים ואם יו''ט לאחר שבת הרי אין כאן אלא ארבעה ואם שני י''ט של ר''ה לאחר השבת ג' הן וקמ''ל שאותן הימים שנוהג בהן אבלות נוהגת כפיית המטה ואע''פ שזקפה בשבת או ביו''ט והאי מילתא אזלא לדינא דמתני' דלא בטלה ממנו גזירת שבעה עד שינהג ג' ימים קודם הרגל:

קריבוי דנשייא. קרובו של הנשיא והורי ליה דבכה''ג משהוא זוקפה שוב אינו כופה:

כמה ימים היו לו. לנהוג עוד באבלות בשעה ששאל לזה התלמיד:

הורי לכפותה אפי' יום אחד. אפי' לא נשאר לו לנהוג באבלות אלא יום אחד הורה לכפותה ואיתחמי ליה בחלמא הפסוק יען כי מרית פי ה' הנאמר באיש אלהים אשר השיבו הנביא מבית אל:

לא יהוין אמרין חורש. מכשף הוא:

הֲרֵי שֶׁמֵּת חָמִיו אוֹ חָמוֹתוֹ אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ כוֹפָהּ לֹא לִכְחוֹל וְלֹא לִפְקוֹס אֶלָּא נוֹהֵג עִמָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת. וְכֵן הִיא שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חָמוֹתָהּ אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי בַעֲלָהּ אֵינָהּ לֹא כוֹחֶלֶת וְלֹא פוֹקֶסֶת אֶלָּא נוֹהֵגֶת עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חָמִיו אוֹ חָמוֹתוֹ. הָא אֶחָד כָּל הַקְּרוֹבִים לֹא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּדָר עִמּוֹ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִן אָנוּךְ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לִיהּ. אַבָּא לָא הֲוָה אֲמַר כֵן. אֶלָּא אֲחוֹי דְּאִיתְּתֵיהּ דְּבַר נְחֶמְיָה מִית. אֲתוֹן וּשְׁאֲלוֹן לֵיהּ. מָהוּ לִכְפּוֹת אֶת הַמִּיטָּה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל. אֲמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בַּקֶּבֶר וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע. הֲרֵי זֶה פוֹרֵשׁ לִמְקוֹם טַהֲרָה וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כדרך שהיא נוהגת. באבלות:

בדר עמו. בבית אחד:

לא הוה אמר כן. אלא כך היה מעשה אחוי דאיתתא וכו' ואמר לא צריך כלל:

מהו לקרות את שמע וכו'. כדלעיל:

מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרוּ שַׁבָּת עוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת וְהָֽרְגָלִים מַפְסִיקִין וְאֵינָן עוֹלִין׃ רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁהוּא מוּתָּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. קָם רִבִּי יִרְמְיָה עִם רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי סִימוֹן. אָמַר לֵיהּ. הָכֵין (מִן) [אָֽמְרִין] כָּל תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן. לָא שְׁמַע בַּר נַשׁ מִינֵּיהּ הָדָא מִילְּתֳא אֶלָּא אָבוּךְ אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב. אִין דְּאִיתְאַמָרַת לָא אִיתְאַמָרַת אֶלָּא מִן אִילֵּין מִילַּייָא דְּהָכֵין הָכֵין. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה. שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַהֲלֹא אָֽמְרוּ. אֵין אֵבֶל בָּרֶגֶל. אֶלָּא שֶׁהָרַבִּים נוֹהֲגִין בּוֹ בְצִינְעָה. מָהוּ בְצִינְעָה. שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. הָתִיבוּן. הֲרֵי הָרֶגֶל הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה וְאֵינוֹ עוֹלֶה. אַף הַשַּׁבָּת הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה בְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה לֹא תַעֲלֶה. אָמַר רִבִּי בָּא. אֶיפְשַׁר לְשִׁבְעָה בְלֹא רֶגֶל. אֲבָל אֵי אֶיפְשַׁר לְשִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

שהיא מותר בתשמיש המטה. בשבת וקם ר' ירמיה עם בריה דר' סימין וא''ל הלא לכל התלמידים דר' יוחנן שאלתי ואין אחד מהם שמע זה ממנו אלא אבוך בתמיה:

אין דאיתאמרת וכו'. אם נאמר דבר זה לא נאמר אלא מהדברים שנתאמרו מן אילין דהכין דהכין המגמגמין וחושבין שכך וכך הוא ואינו אמת. והרבה כזה תמצא בזה הש''ס דמילתיה דריב''ל אמר שהוא אסור בתשמיש המטה בשבת כדאשמועינן מדלקמן דאמר ר' סימון וכו':

התיבון הרי הרגל שהוא אסור בתשמיש המטה. אם לא נהג אבלות קודם הרגל נוהג בו דבר שבצינעא ואינו עולה למנין שבעה אלא מפסקת וכדתנן במתני' א''כ אף השבת וכו' לא תעלה ותהא דינה כדין הרגל:

איפשר לשבעה בלא רגל אבל אי איפשר לשבעה בלא שבת. ואם אתה אומר כך שתפסיק כמו הרגל אם כן לא תמצא אבלות שבעה:

Moed katane

Daf 17a

משנה: אֵין קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁל מֵת. וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא עַל מִיטּוֹת זְקוּפוֹת וְאֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאֵבֶל לֹא בַּטַּבֻּלָא וְלֹא בָאִסְקוּטֶלָּא וְלֹא בַקָּנוֹן אֶלָּא בַסַּלִּים. וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד אֲבָל עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וּמְנַחֲמִין וּפוֹטְרִין אֶת הָרַבִּים׃

Traduction

En ces jours, on ne déchirera pas les vêtements, on ne mettra pas les épaules à nu (autre signe de deuil), et on n’apportera pas le festin funèbre, sauf aux proches parents d’un défunt; en outre, on les fera manger seulement sur un sopha droit (non renversé, comme c’est l’usage en ce cas). On ne portera pas le repas dans la maison d’un homme en deuil, ni sur une table, ni dans une écuelle (scutella), ni dans une tasse (canon?), mais dans des paniers d’osier tressé (pour ne pas exposer les pauvres à rougir); et on ne dira pas en ces jours la prière des affligés; mais on se mettra en rangée, on énoncera les consolations, puis on congédiera la foule.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין קורעין. במועד אלא קרוביו של מת ובראויין להתאבל עליהם והן שבעה אביו ואמו בנו ובתו ואחיו ואחותו ואשתו ועל שאר קרובים שאינו חייב להתאבל עליהם אין קורעין במועד אלא אם כן הוא חכם שהכל קרוביו או הוא אדם כשר ובעל מעשים או שעומד בשעת יציאת נשמה שכל אדם חייב לקרוע אפי' במועד:

ולא חולצין. חליצת כתף במועד:

ולא מברין:

ברחובה של עיר כדרך שהיו נוהגין ובמועד אין מברין אלא קרובין ובתוך ביתו:

ואין מברין. במועד אלא על מטות זקופות ואפי' בתוך ביתו:

. ואין מוליכין. הסעודה לבית האבל אף בשאר ימות השנה:

לא בטבלא. שהוא דרך כבוד:

ולא באסקוטלא. כמין קערה של כסף טקודיל''א בלע''ז:

ולא בקנין. הנעשה מחריות של דקל והוא ג''כ דרך חשיבות:

אלא בסלים. של ערבה קלופה שלא לבייש העניים שאין להם כלים חשובים ומנחמין ופוטרין את הרבים. נותנין להם רשות לילך מיד:

משנה: 17a רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עֲצֶרֶת כַּשַּׁבָּת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּֽרְגָלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא עֲצֶרֶת כָּֽרְגָלִים רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת׃

Traduction

R. Eliézer dit: depuis la destruction du Temple, la fête de Pentecôte est considérée comme le Shabat (par rapport au deuil). R. Gamliel dit: le nouvel-an et le jour du grand pardon sont considérés comme fêtes. Les autres sages n’adoptent ni cet avis, ni l’autre; selon eux, la Pentecôte est tenue pour une fête, mais le nouvel-an et le jour du grand-pardon sont considérés comme Shabat.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ר''א אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת. לפי שבזמן המקדש היה לעצרת תשלומין לקרבן שבעה כחג המצות והיה דינה כחג המצות אף לענין אבלות ומשחרב המקדש שאין קרבן בטלה לה תורת הרגל ודינה כשבת שאינה מפסקת:

ר''ג אומר וכו'. ומסקנא דמילתא שהכל דינן כרגלים לבטל האבלות ואם נהג אבלות שעה אחת לפני הפסח אותה שעה חשובה כשבעה ושמונת ימי הפסח הרי ט''ו ומשלים עליהם עוד ט''ו שעה אחת לפני עצרת חשובה כז' ועצרת שיש לה תשלומין בזמן המקדש נחשב אף בזמן הזה כשבעה הרי י''ד ויום השני עולה למנין ומשלים עליהם עוד ט''ו שעה אחת לפני ר''ה בטלה ממנו גזירת שבעה מפני ר''ה וגזירת שלשים מבטל ממנו יה''כ ומגלח בערב יה''כ וכן אם קובר מתו בג' לתשרי מגלח בערב יה''כ. שעה אחת לפני יה''כ בטלה ממנו גזירת שבעה מפני יה''כ וגזירת ל' מבטל ממנו החג ומגלח בערב החג. שעה אחת לפני החג והחג הרי י''ד ושמיני עצרת חשוב כשבעה הרי כ''א ויום שני של שמיני עצרת הרי כ''ב ומשלים עליהם שמונה:

הלכה: אֵין קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁל מֵת. אָמַר רִבִּי לִרְמְיָה. וּבִלְבַד קֵרוֹבִים שֶׁהֵן רְאוּיִין לְהִתְאַבֵּל. כְּהָדָא דְתַנֵּי. חָכָם שֶׁמֵּת [הַכֹּל] קְרוֹבָיו וַאֲפִילוּ קֵרוֹבִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהִתְאַבֵּל. כְּהָדָא רִבִּי אָבוּן דֵּמָךְ בְּמוֹעֲדָא וְלֹא גָמַל לוֹ רִבִּי מָנָא חֶסֵר. וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵי אָֽמְרִין. עַד מָוֶת שְׂנָא. בָּתָר מוֹעֲדָא עֲבַד לֵיהּ אִיקִרֵיהּ. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן כְּהָדָא דְתַנֵּי. חָכָם שֶׁמֵּת הַכֹּל קְרוֹבָיו. בָּאִינּוּן דַּהֲווֹן גַּבֵּיהּ. אֲנָן לָא הֲוִינָן גַּבֵּיהּ.

Traduction

R. Jérémie explique qu’il s’agit seulement des 7 degrés de parenté pour lesquels on porte le deuil (père et mère, fils et fille, frère et sœur et femme) (104)Un commentaire dit d'ajouter à ces 7 degrés graves le décès du premier savant, ou docteur en chef, comme le prouve la phrase suivante.. Ainsi, l’on a enseigné: à la mort d’un docteur (chef d’école), tous, même ceux qui ne sont pas ses proches, sont considérés comme parents, et doivent observer le deuil. Lorsqu’à la mort de R. Aboun, survenue pendant une demi-fête, R. Mena ne lui rendit pas les derniers devoirs, les habitants de Sephoris se dirent que la haine d’un rabbi pour l’autre se continue même après la mort (ils étaient en désaccord). —Mais, après la fête, R. Mena se leva et prononça l’oraison funèbre du défunt; puis il ajouta aux assistants (étonnés de ce revirement): s’il a été enseigné, en effet, que pour un sage mort tous sont ses parents, c’est vrai à l’égard de ceux qui étaient auprès de lui à sa mort; mais nous n’étions pas auprès de lui et avons ajourné le deuil.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ובלבד וכו'. כדפרישי' במתני':

ואמרין עד מות שנא. חושדין היו אותו שמפני השנאה לא גמל ליה חסד ואחר המועד עשה לו כבוד ונכנס ואמר לבני אנשי צפורי דהדא דתנינן חכם שמת הכל קרוביו באינון דהוון גביה הוא דאמרו ואנן לא הוינן גביה ומפני כך לא רציתי לעשות כן במועד:

הלכה: דְּבֵית רִבִּי יַנַּיי אָֽמְרֵי. עֲצֶרֶת עוֹלָה שִׁבְעָה כָֽרְגָלִים. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. שְׁלֹשָׁה לִפְנֵי עֲצֶרֶת וַעֲצֶרֶת שִׁבְעָה הֲרֶי עֲשָׂרָה. אֶלָּא שְׁלֹשָׁה לִפְנֵי עֲצֶרֶת שִׁבְעָה. וַעֲצֶרֶת שִׁבְעָה. הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי. וְכֵינִי. יוֹם אֶחָד לִפְנֵי עֲצֶרֶת מוֹנֶה חֲמִשָּׁה. לְאַחַר הָעֲצֶרֶת מוֹנֶה אַרְבָּעָה. שְׁלֹשָׁה בָֽטְלוּ מִמֶּנּוּ גְּזֵירוֹת שִׁבְעָה.

Traduction

Chez R. Yanaï, on a enseigné: la fête de Pentecôte (103)Après avoir observé 3 jours de deuil. suspend l’effet des 7 jours de deuil, comme les autres grandes fêtes. Devant R. Yossa on demanda comment il faut entendre ce compte de déduction? En comptant les 3 jours observés auparavant et la fête de Pentecôte pour 7 jours, on a un total de dix jours, à compter sur le mois de deuil; ou bien les 3 premiers jours comptent-ils pour une semaine, et la Pentecôte pour une autre semaine, soit 14 jours à déduire? Voici, dit R. Yossé b. Rabbi, comment je l’entends: si l’on a observé un jour avant la fête, celle-ci comptant pour un jour, il reste 5 jours à compter après la fête pour la semaine (non abrogée); si l’on a observé 2 jours auparavant, il reste ensuite à observer 4 jours pour l’ensemble; mais si l’on a observé 3 jours avant la fête, celle-ci abroge la première semaine de deuil (et le reste du mois est à observer plus tard).

Pnei Moshe non traduit

גמ' דבית ר' ינאי אמרו עצרת עולה ז' כרגלים. אם נהג שלשה קודם העצרת מבטל ממנו גזירת שבעה כרגלים לדינא דמתני' ודלא כר''א:

בעון קומי ר' יוסי. היאך ה''ה לענין מנין הימים של שלשים אי נימא שלשה לפני העצרת ועצרת גופה נחשב לשבעה הרי עשרה ומשלים השאר או אלא כך ל' לפני עצרת שבעה שבטלה ממנו גזירת שבעה כרגלים וכדבית ר' ינאי ועצרת עצמה נחשב כשבעה הרי ארבעה עשר יום ומשלים השאר:

אמר ר' יוסי בר' וכיני. כך הוא הדבר לדינא דמתני' נהג אבלות יום אחד לפני עצרת אינו מבטל ממנו גזירת שבעה ועצרת יום א' ומונה חמשה לאחר העצרת ואם שנים מונה ארבעה לאחר העצרת ושלשה אז בטלה ממנו גזירת שבעה ומשלים לל' אחר העצרת:

הַקּוֹרֵעַ מִן הַמְּלָל וּמִן הַשְּׁלָל מִן הָרְדִיד אֵינוֹ קֶרַע. מִין הָאִיחוּי הֲרֵי זֶה קֶרַע. אֵי זֶהוּ אִיחוּי. אָמַר רִבִּי אָחָא. כָּל שֶׁאֵין מְקוֹמוֹ נִיכָּר.

Traduction

La déchirure faite de la bordure (105)D'un ourlet de franges repliées, selon J. Levy., ou de ce qui est cousu de l’étoffe à grands points, ou de la partie rabattue, ne compte pas comme telle; il faut déchirer d’une vraie couture, et l’on entend par là, dit R. Aha, ce qui est si bien joint, que l’on ne voit pas les points de jonction.

Pnei Moshe non traduit

הקורע מן המלל. מה שמשייר האורג מן ראש הבגד כשיעור ב' אצבעות והוא ענף של הבגד נקרא מלל:

מן השלל. שאינו דבוק כ''א דרך ששוללין הקצוות בתפירה רחוקה:

מן הרדיד. שעל כתפיו אינו קרע:

מן האיחוי. שנתאחו ממש וכדמפרש שאין מקומו ניכר שהוא לשנים ודבוק הוא בתפירה גמורה ה''ז קרע:

תַּנֵּי. אֵין מַרְאִין פָּנִים לֹא בֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מַרְאִין בּוֹ פָנִים. כְּהָדָא רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. סְלָקוּן רַבָּנִן לְגַבֵּי מַרְאִין פָּנִים מֵיחֲמֶיָא לֵיהּ אַפִּין בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לוֹן. כְּלוּם אָֽמְרוּ אֵין מַרְאִין פָּנִים לֹא בֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים לֹא מִפְּנֵי הַתְּפִילָּה. שַׁנְייָא הִיא יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. שַׁנְייָא הִיא יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחוֹל.

Traduction

On a enseigné: on ne fera pas de visite de condoléance ni au nouvel-an, ni le jour du grand-pardon (comme on le fait le samedi). Toutefois, dit. R. Samuel b. R. Isaac, si le jour du grand-pardon se trouve coïncider avec le samedi, cette manifestation est permise. Ainsi, R. Hiskia étant en deuil, les rabbins allèrent le voir le jour du grand-pardon. —Mais, leur observa-t-il, n’est-il pas dit que l’on ne pratique pas ces visites au jour du nouvel-an ou du grand-pardon, en raison du grand nombre des prières en ces jours? C’est vrai, fut-il répondu; mais il y a une distinction entre l’arrivée de cette solennité un samedi, ou sa coïncidence avec un jour de semaine.

Pnei Moshe non traduit

אין מראין פנים וכו'. דאמרינן לעיל בשבת אין תנחומין אבל מראין לו פנים להאבל ומבקרין אותו ובר''ה וביה''כ אין מראין לו פנים כדקאמר טעמא לקמן:

כהדא. עובדא דר' חזקיה ולא ס''ל להא דרבי שמואל בר' יצחק:

הוה ליה עובדא. של אבלות:

וסלקין רבנן וכו' בצומא רבא וחל להיות בשבת דאינהו הוה ס''ל כר' שמואל בר' יצחק ואמר לון ר' חזקיה כלום אמרו וכו' לא מפני התפלה שטרודים הם בימים אלו לתפלה ואין פנאי לכך וא''כ שנייא היא וכו' בתמי' ואפילו אם חל בשבת אין מראין לו פנים:

עֲשָׂרָה קְרָעִים אֲסוּרִין בְּאִיחוּי. הַקּוֹרֵע עַל אָבִיו. וְעַל אִמּוֹ. וְעַל רַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חָכְמָה. וְעַל הַנָּשִׂיא. וְעַל אַב בֵּית דִּין. וְעַל שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת. וְעַל קִלְלַת הַשֵּׁם. וְעַל שְׂרֵיפַת תּוֹרָה. וְעַל יְרוּשָׁלַםִ. וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

Traduction

Dix déchirures sont interdites même à la vraie couture, savoir celle que l’on fait pour le décès d’un père ou d’une mère, ou pour le maître qui vous a enseigné la sagesse, ou pour le Nassi, ou pour le chef du tribunal, ou pour de mauvaises nouvelles générales, ou pour le blasphème du nom divin, ou pour un rouleau de la Loi brûlé, ou pour la chute de Jérusalem, ou pour la ruine du Temple.

Pnei Moshe non traduit

עשרה הרעים וכו'. כדקחשיב ואזיל ושאין מתאחין לגמרי לעולם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source